פרסי אמנויות ומדעים

פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​מפעל הפיס פועל לקידום התרבות, האמנות והמדע בין היתר באמצעות הענקת פרסים לאמנים ומדענים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל.

פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו עומד על סך 150,000 ₪ לכל אמן ומדען.

 

הוכרזו הזוכים בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו בשנת 2019

בתחום האמנויות:

 

  • מיכל אביעד בקולנוע דוקומנטרי

  • אלכסנדר ליסנסקי בעיצוב תיאטרון

  • דר' יגאל מירטנבאום במוזיקה אלקטרונית 

  • אורי ניר באמנות חזותית 


בתחום המדעים:

 

  • פרופ' עמי איילון בחקר המזרח התיכון

  • פרופ' מיכל אירני בחקר בינה מלאכותית

  • פרופ' מאיר טייכמן במדעי ההתמכרויות 

  • פרופ' רן נתן בחקר האקולוגיה

 

צילומים מטקס פרס לנדאו לשנת 2018

7f0fd2e9-5d2d-4247-8bb1-d623cb7c2bdc

תנאי סף

a0292c3a-cd67-470c-804a-2261c4478694

תקנון הפרס

689404ab-f665-4b51-8fa3-5d75a057f89c

Web part id : 7f0fd2e9-5d2d-4247-8bb1-d623cb7c2bdc

Web part id : a0292c3a-cd67-470c-804a-2261c4478694

Web part id : 689404ab-f665-4b51-8fa3-5d75a057f89c

הצעת מועמדות תוגש רק לגבי מועמד העומד בכל התנאים הבאים במצטבר:

  1. המועמד הינו אזרח ישראלי, אשר מרכז פעילותו האמנותית או המדעית בישראל.

  2. במקרה שמגיש הבקשה אינו המועמד – ניתנה הסכמת המועמד להגשת הצעת המועמדות בשמו.

  3. במועד ביצוע הליך השיפוט וההחלטה על הזוכה, המועמד הינו בין החיים.

  4. במועד הגשת המועמדות, המועמד לא זכה באף אחד מהפרסים הבאים, בקטגוריה בה הוא מוגש לפרס לנדאו: פרס לנדאו, פרס ישראל, פרס נובל, פרס וולף, פרס א.מ.ת, פרס ע"ש דן דויד, פרס לסקר.

        
התחום​ שם הזוכה​ ועדת השיפוט​ נימוקי השופטים
חקר ההתמכרויות​ פרופ' מאיר טייכמן 
אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אריק רימרמן
פרופ' חיים קנולבר
פרופ' גיורא רהב

אחד מראשוני החוקרים את תחום ההתמכרויות ומכורים בארץ. מחקריו על השימוש בחומרים ממכרים שונים הניחו את התשתית ליד הקיים כיום על היקף הבעיה בארץ ומשמשים עד היום כבסיס להערכת המצב ולקביעת מדיניות. מחקריו, מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, תרמו להבנת תופעת ההתמכרות  והשימוש בחומרים ממכרים בקרב מתבגרים ובקרב מבוגרים. הוא היה בין הראשונים שערכו מחקרי אורך של השימוש באלכוהול ובסמים, מה שתרם הן לידע על השימוש בסמים והן ל]פיתוח כלי המחקר בתחום (המחקר שערך בשנות ה-80 על מהימנותה של מדידת השימוש בסמים הוא אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום זה). כמו כן, מאז שנות ה-90 השתתף בקבוצת החוקרים שהתמקדה בחקר הבדלי המגדר בשימוש בחומרים. מאוחר יותר הרחיב את תחום המחקר להבנת השפעת השימוש בסמים על ילדי המכורים, מחקר ששינה את הידע בתחום זה.
 פרופסור טייכמן היה החוקר הראשון שפרסם בארץ שני ספרים על החומרים הממכרים השונים (האחד "לחיות בעולם אחר: אלכוהול, סמים והתנהגות אנושית", והשני "מנקטר האלים לכוס התרעלה: על אלכוהול ועל אלכוהוליזם") וערך חוברת מיוחדת על הנושא בכתב העת "חברה ורווחה". בכך תרם באופן משמעותי להנחלת הידע בתחום לעובדי השדה, אלה שעוסקים באופן שוטף במניעת השימוש ובטיפול במכורים. תרומתו לעשייה בתחום מתבטאת גם בייעוץ שנתן במשך שנים רבות לרשות למלחמה בסמים ולגופי טיפול שונים, בטיפוח דור חדש של חוקרים, ולאחר שפרש מאוניברסיטת תל אביב – בהנחלת הידע באמצעות הוראתו במכללה.

חקר המזרח התיכון​

פרופ' עמי אילון

אוניברסיטת תל אביב

פרופ' יובל בן בסט
פרופ' חגי רם
פרופ' עוזי רבי​

במהלך הקריירה האקדמית שלו פרסם פרופ' איילון שורה ארוכה של מחקרים פורצי דרך ומעוררי מחשבה בהוצאות לאור יוקרתיות ובכתבי עת מובילים בעולם. מאמריו וספריו עוסקים בהתפתחות השפה הערבית המודרנית, בהתפשטות תרבות הקריאה והכתיבה במזרח התיכון, בצמיחת העיתונות בעולם הערבי, ובהתפשטות טכנולוגיית הדפוס החל מהמאה ה-19. פרסומיו מבוססים על מחקר מעמיק, מדויק וקפדני, טיעוניהם ומסקנותיהם משכנעים ומעירי עיניים, וניסוחיהם נטולי ז'רגון אופנתי. הם מצוטטים תדיר בידי טובי חוקרי המזרח התיכון  בעולם ונלמדים בשיעורים באוניברסיטאות יוקרתיות בישראל ובחו"ל. פרופ' איילון מתמחה בבניית תמונה היסטורית רחבה ואינטגרטיבית, וזאת באמצעות מנעד עצום של פריטים שלוקטו בעמל רב ומערב רב של מקורות.
לאורך השנים הכשיר פרופ' איילון מספר עצום של תלמידי מחקר המהווים את דור ההמשך של לימודי המזרח התיכון בישראל. רבים מתלמידים אלו סיימו את לימודיהם בהצטיינות והמשיכו אחר כך בקריירות אקדמיות בארץ ובחו"ל בהן הגיעו להישגים מרשימים. פרופ' איילון נחשב למרצה נערץ. הוא מקדיש זמן רב ומשאבים לתלמידיו הזוכים להנחיה צמודה ומקצועית אשר נותנת להם כלים מצוינים להמשך הקריירה האקדמית שלהם.
לבסוף, ברצוננו לציין את אישיותו יוצאת הדופן של פרופ' איילון ואת נועם הליכותיו עליהם יעידו עמיתיו ותלמידיו.
על כן מצאנו אותו הראוי ביותר לקבלת פרס לנדאו לשנת 2019.​

חקר האקולוגיה​פרופ' רן נתן האוניברסיטה העברית ירושליםפרופ' עדו יצחקי
פרופ' מיכל שפירא
פרופ' אבי פרובילצקי​​

לפרופ' רן נתן תרומה מדעית בולטת בתחום האקולוגיה, הן בזירה המקומית והן בזו הבינלאומית. פרופ' נתן הוא דמות מובילה בעולם בתחום אליו הקדיש עצמו ולמעשה תרם לבנייתו-אקולוגיה של תנועה.תחום מחקר מורכב זה כולל אלמנטים מתחומי הביומכניקה, ההתנהגות והפיזיולוגיה, וקשור קשר הדוק לתת תחומים אחרים של אקולוגיה , כגון: אקולוגיה מרחבית, רשתות מזון, אקולוגיה של אוכלוסיות וחברות וכן בביולוגיה אבולוציונית. פרופ' נתן השכיל ליצור אינטגרציה בין תחומים אלו לבניית תחום העומד בפני עצמו. הודות לכך הפר פרופ' נתן, בפרק זמן מאוד קצר, לאקולוג מהמובילים בעולם בתחום זה. תרומותיו פורצות הדרך של פרופ' נתן בעשור האחרון לחקר התנועה של צמחים ובעלי חיים, כולל התובנות המקוריות שלו לגבי המנגנונים העומדים בבסיס הפיזור של צמחים למרחקים ארוכים ותנועותיהם של בעלי חיים בסקלות מקומיות וגלובליות, פורסמו בכתבי עת המובילים בעולם וזכו לאלפי ציטוטים. לסיכון, פרופ' נתן הפגין חזון מחקרי יוצא דופן, יכולת ביצוע ומיומנות מנהיגותית שהציבו אותו כאחד מהאקולוגים הטובים בעולם כיום.

בינה מלאכותית​

פרופ' מיכל אירני
מכון וייצמן

פרופ' נפתלי תשבי
פרופ' שרית קראוס
פרופ' ליאור רוקח

חוקרת מובילה עולמית בתחום הראייה הממוחשבת. מחקריה מתמקדים בניתוח תמונות ווידאו והשפיעו רבות על טכנולוגית ראיה ממוחשבת בישראל ובעולם. היא תרמה רבות לניתוח מידע ויזואלי והרחבתו במרחב ובזמן, ובפרט היתה חלוצת הגישה של ניתוח "נפחי זמן-מרחב" ((space-time analysis, שבה אין מנתחים כל תמונה ברצף בנפרד אלא מחלצים מידע סימולטנית מכלל הקלט, ועבודותיה הובילו את קהילת המחקר בתחום, להבנה שהמידע המוכל ברצפי וידאו עשיר הרבה יותר מאשר סדרות של תמונות נפרדות. במקרים רבים תובנה זו מאפשרת לפתור בעיות שאחרת הינן קשות מאוד שלעיתים אינן ניתנות לפיתרון בשיטות אחרות.
בסדרת עבודות מקוריות ופורצות דרך שעוסקות בניתוח סמנטי של תמונות, היא הציגה טכניקת "הסקה באמצעות הרכבה". טכניקה זאת מאפשרת להעריך את ההסתברות של מאורעות ויזואליים תוך שימוש במספר מאוד קטן של דוגמאות, או ללא שימוש בדוגמאות קודמות בכלל! באמצעות טכניקה פורצת דרך זו היא הדגימה כיצד ניתן לאתר אירועים חריגים (כגון ארוע אלים) ללא דוגמאות המתארות כיצד ארוע כזה יכול להראות.

התחום​שם הזוכה​ועדת השיפוט​נימוקי השופטים
תיאטרון- עיצוב, תפאורה,תלבושות,בובות, אביזרים וכו'​אלכסנדר ליסנסקיששון קדם
איתי מאוטנר
משה פרלשטיין

מבכירי מעצבי התפאורה הישראליים ולזכותו הישגים רבים בקריירה עשירה בת ארבעים שנה. שורשיו ברוסיה בלימודי אדריכלות לתואר ראשון ושני באוניברסיטה להנדסה בוורוֹנֶז', אחריהם הוא החל ללמוד ולהתמחות בתחום עיצוב הבמה בתיאטרון "טגנקה" במוסקבה, ועד מהרה הפך למעצב הבית של תיאטרון "סוברמניק" במוסקבה.
ליסנסקי היה ממייסדי תיאטרון "גשר", איתו עלה ארצה בשנת 1990, ובו פעל כמעצב ראשי שנים רבות. בין ההצגות החשובות להן עיצב תפאורה בתיאטרון "גשר" ניתן למנות את: "שלוש אחיות", "כפר", "עיר- סיפורי אודסה", "נהר", ו"השטן במוסקבה" – על רבות מהן זכה גם בפרס התיאטרון הישראלי.
עבודתו משתרעת על פני העולם הרחב, והוא עיצב למעלה מ-200 תפאורות להצגות תיאטרון, אופרות, תערוכות ועיצוב פנים, לא רק ברוסיה ובישראל, אלא גם בארצות הברית, בהולנד, בבולגריה, בצרפת ובאסטוניה. ליסנסקי השפיע עמוקות על פני התיאטרון הישראלי, כשהיטיב לשלב בעבודתו יסודות ארכיטקטוניים בולטים יחד עם פיוטיות לירית ציורית, וזאת תוך דינמיקה תיאטרונית דרמטית המאפשרת לשחקנים מרחב פעולה – ולקהל מרחב חוויה והתבוננות.
ליסנסקי העמיד תלמידים רבים כשלימד באקדמיה "בצלאל", באוניברסיטה העברית בירושלים, במכללת "שנקר" ובאוניברסיטת תל אביב בה הוא מלמד גם כיום, ועם סטודנטים שהנחה וליווה הציג כמה פעמים בתערוכת העיצוב הבינלאומית "קוואדרנלה" בפראג, בה גם זכה בפרסים. רבים מתלמידיו עובדים כיום כמעצבי תפאורה בכירים בתיאטרון הישראלי.

מוסיקה אלקטרונית, יוצר במוסיקה אלקטרונית​יגאל מירטנבאום

אהד פישוף
כרמית חדידה
מורן פז

המוסיקה הג׳נרטיבית של יגאל מירטנבאום, בוראת עולמות בהם האורגני והדיגיטלי אינם ניתנים להפרדה. המחקר האמנותי שלו - יסודי ואנליטי ובה בעת משחקי ופואטי - מתמקד במוסיקה אלקטרונית הנוצרת בתהליכים של התהוות; מורכבות ועושר צורני, נולדים וצומחים בה מתוך יחסי גומלין בין חומרי גלם מוסיקליים, הכפופים למספר מוגבל של כללים פשוטים. הדיאלוג האמנותי שלו עם המחשב הוא עכשווי ועושה שימוש בטכנולוגיות הזמן הזה, בה במידה שהוא מותח קווים ישירים אל התימות הגדולות של המוסיקה האלקטרונית במאה העשרים.
ביצירותיו, המבוצעות ברחבי העולם, ניכרים חופש אמנותי וחיפוש מתמיד אחר התחדשות. לצד פועלו האמנותי ליגאל מיטרנבאום תרומה ניכרת כמרצה, מחנך ומפתח טכניקות פורצות דרך בתחום לימודי המוזיקה. פועלו כמלחין, כחוקר וכמחנך מחבר בין דיציפלינות ומסורות מוזיקליות שונות ובין תרבויות, קהילות ואנשים. ביצירתו ובהוראתו הוא מציע צורות התבוננות חדשות על הקשר בין הטבע למוסיקה ובין עולם היצירה ועולם הרעיונות וגישות מרתקות  לתהליכים מוסיקליים ואנושיים.

קולנוע, יוצר בקולנוע עלילתי ודוקומנטרי​מיכל אביעד

אסנת טרבלסי
רונית ויס ברקוביץ
שמוליק דובדבני

יוצרת סרטים מזה שלושה עשורים בתחום הדוקומנטרי והעלילתי .
סרטיה עוסקים בסוגיות חברתיות, פוליטיות ומגדריות, באומץ ותוך הפניית מבט ישיר ובלתי מתפשר במציאות מורכבת .
ביצירותיה היא מציעה פרספקטיבה נשית שהינה תמיד רלוונטית ולעיתים אף מקדימה את זמנה. לעולם הן מעוררות דיון, מאתגרות, ומשמיעות קולות המושתקים בשיח החברתי, ההסטורי והקולנועי.
מיכל אביעד יוצרת קולנוע בעל מחויבות פוליטית במלוא מובן המילה-בין אם מדובר בכיבוש,במיתוסים צבאיים-גבריים, פריפריה חברתית וגיאוגרפית, אונס והטרדה מינית, והדרתן של נשים מהסיפור ההסטורי.
עשייתה הרבה לאורך השנים מביאה אל המסך איכות אמנותית, בצד סיפורים נוקבים ודמויות שנחרטות בזיכרון הצופה.
בנוסף לפעילותה כיוצרת, מיכל אביעד היא ממקימות פורום היוצרים הדוקומנטריים ופורום הקולנועניות, מרצה בכירה ומוערכת בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ודמות רבת השראה עבור יוצרות צעירות.​

אמנות חזותית, פיסול ועיצוב​אורי ניראורית חסון
יעל ברגשטיין
יוחאי אברהמי

​מאמני המיצב החשובים והמורכבים שפועלים בישראל.
במיצבים של ניר, מדיומים שונים שבהם יש לו שליטה מוחלטת (פיסול, סרטים) ומימד החלל, נחדרים אחד בשני כדי ליצור אחדות של המיצב בחללים שהוא מנקב, מחורר או חוסם. כל זאת בעבודה שמרחיקה והודפת את הגבולות של החושים ושל הטעם, ומאתגרת אותם.
בתערוכה ׳מאיץ׳ בביתן הלנה רובינשטיין (2009) ניר הפעיל, בסרטים וסדרות פסלים מדיומים נוספים כמו צילום וקולנוע ( במיצבים ובסרטים הופיעה החשיפה המוגזמת לאור, היפוך הנגטיב והפוזיטיב; דימוי תלת מימד מופיעים בסרט הוידאו) כשהוא מציג חיזיון שבו קנה המידה התערער ובו תנועת הצטנריפוגה הדהדה בתערוכה כצורה ממש, וגם בהפרדת השלם לחלקים, שהפכו לשלם ביחס לחלקים שלהם, ואז חזרו והתאחדו בסרט אחד, או במערכת פסלי דלתות ענק בקנה המידה של חלל ׳הלנה רובינשטיין, או בפסל הטלפונים היפה שהכיל ריבוי תאי טלפון ואפרכסות שמהן בקעו צלילי סרט וידאו אחר). כל מדיום במיצב של ניר מורכב ומתפרק שוב, כמו הפיסול של ניר, שהחומרים בו נמשכים מהרגיל לקיצוני ומחומרים בדרגות ייצור שונות, החדורים בתחומי ידע שונים כמו ארכיאולוגיה, ועוברים המרה לאובייקטים שכבר לא נקראים עוד פיסול, או רדי מייד, אובייקטים או מצבים שמחדירים לפיסול את עירוב הזמנים ואת תחושת העולמות המרובים, ההיסטוריים והבדויים, גם את אלה של הקולנוע ושל הוידאו.
במיצבים שלו, ניר מפעיל שילוב מתפקע וחד בו זמנית, של מידות רעילות שונות, ושל הטבעת סימנים באגרסיביות על גוף ועל דימויי גוף של חיות, נשים, ילדים, ועל גופו עצמו.  הגופים, עצמותיהם, גולגלותיהם, ודימיויי שלהם מופיעים במיצבים בסביבת טבעיות, סינתטיות, וחברתיות זנוחות, שהעמדה של ניר כלפיהן אינה של חמלה או של אחריות. בעבודות של ניר, אלימות וזעם, זעם נערי,מתערבים עם פואטיות  בסרטים ובחללים,  בתנועות של השחתה לצד צנועות ציפה שמיימיות. כיווני הכוחות והתנועה במיצבים ובסרטים הם תמיד למעלה, בכל עבודה בשנים האחרונות גבוה יותר, ואז למטה, (כמו אל מרתף החלל המוזיאלי שניר חתך, או אל האדמה ממש), ואז הם מתהפכים, עם ונגד כוח המשיכה (שפורפרת טלפון נופלת לרצפה בעבודה ׳מאיץ׳, ותא הטלפון עומד הפוך, עם הרצפה למעלה, בהצעה לפסל בבית המשפט בתל-אביב). המיצבים של ניר מעלים את האפשרות של המיצב לפעול כמו חלום כדי להשעות את הזמן שמחוץ למיצב לרגע, כלומר כדי לחוש ממש את הזמן שמופיע בדימויים של הנפשת השלדים, המדפסת, הגולגלת, האוזניים, הסרקופגים התלויים על הרצפה, בובות הראווה המרוטשות והנוף הקרוב של מישור החוף שהופיע מחדש במוזיאון ביריעות ביטומניות שרופות. כשהוא מקרקע את החלום כל הזמן בעיסוק האובססיבי בטכנולוגיות ובטכניקות שנחתכו גם הן מתוך אופני הייצור של הוליווד או של נגנים קטועי גפיים בויאטנם, התחושה במיצבים של ניר היא של הימצאות בו זמנית בפנים ומחוץ לסרט, לזמן, לחלל, שניר מפרק ומרכיב לבד.​

 

 

טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=587טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=588טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=608טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=589טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=590טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=591טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=593טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=594טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=595טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=596טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=597טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=598טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=599טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=600טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=601טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=602טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=603טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=604טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=605טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=606טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=607טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=609טקס פרס לנדאו לשנת 2018
טקס פרס לנדאו לשנת 2018https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=610טקס פרס לנדאו לשנת 2018

            ​             ​
גב' דולין מלניק​מנהלת הקרן​
גב' גבי אלדור מנהלת אמנותית שותפה של התיאטרון הערבי-עברי ביפו
מר יוסי בר מוחא מנכ"ל אגודת העיתונאים
מר אריה זייף יזם, כלכלן
פרופ' מלכה מרגלית ביה"ס לחינוך, אונ' תל אביב
מר גרשון סתיונציג ציבור, יו"ר הועד המנהל של מרכז מורשת רבין
מר גדעון פזעו"ד, מנכ"ל לשעבר קרן התרבות אמריקה ישראל, יועץ אמנותי לגופים שונים
גב' עדנה פיינרו קולנוע, עורכת כתב העת "סינמטק"
גב' נאוה פסטרנק עורכת מוסיקה, רשות השידור – קול ישראל
פרופ' אליאורה רון  הפקולטה למדעי החיים, אונ' תל אביב
פרופ' גיורא שביב הפקולטה לפיזיקה, טכניון
פרופ' אילן שול   האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
ועדת ביקורת
נעמי שחר אשת חינוך ומנהלת בית ספר תיכון בעבר
זלמן סופר מנהל נציג בנק והשקעות

 


קרן מפעל הפיס ע"ש מיכאל לנדאו נוסדה בשנת 1970 והיא פועלת לקידום האמנויות, המדעים והמחקר.

הקרן קרויה על שמו של ד"ר מיכאל לנדאו  שהיה משנה לממונה על הכנסות המדינה ובשנת 1951 מונה מטעם משרד האוצר לעמוד בראש מפעל הפיס, תפקיד בו כיהן במשך עשרים שנה, במהלכן קבע את יעדיו ומגמותיו של מפעל הפיס ועיצב את דרכי פעולתו. 
לנדאו (1976-1895) יליד רומניה , למד משפטים ושימש עורך דין ופעיל ציוני בעיר קישינייב, שם ייסד וערך במשך שנים את "אונזערע צייט "("זמננו") - היומון הציוני היחיד ביידיש שיצא לאור ברומניה. הוא נבחר מטעם המפלגה היהודית מספר פעמים כציר לפרלמנט הרומני בבוקרשט. 

בשנת 1935 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וגם כאן עסק בענייני ציבור: בימי מלחמת העולם השנייה ובשנים האחרונות של המנדט הבריטי ניהל את כופר היישוב ואת מגבית ההתגייסות - הגופים הפיננסיים שפעלו למימון פעילותה של תנועת "ההגנה".

​זוכי פרס לנדאו לאמנויות ולמדעים לאורך השנים

 

 

אורי נירhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ori_nir.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ori_nir.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}אורי ניר
מיכל אביעדhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/michal_aviad.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/michal_aviad.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}מיכל אביעד
יגאל מירטנבאוםhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/igal_mirtenbaum.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/igal_mirtenbaum.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}יגאל מירטנבאום
אלכסנדר ליסנסקיhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/alexender_lis.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/alexender_lis.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}אלכסנדר ליסנסקי
אפרת מישוריhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/efrat_mishori.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/efrat_mishori.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}אפרת מישורי
גיא בן נרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/guy_ben_ner.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/guy_ben_ner.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}גיא בן נר
אורי ברבשhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/uri_barabash.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/uri_barabash.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}אורי ברבש
רמי פורטיסhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/rami_fortis.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/rami_fortis.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}רמי פורטיס
קבוצת תיאטרון רות קנרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/kaner.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/kaner.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}קבוצת תיאטרון רות קנר
משה זורמןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/moshe_z.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/moshe_z.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}משה זורמן

 

 

פרופ' מיכל אירניhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/michal_irani.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/michal_irani.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' מיכל אירני
פרופ' רן נתןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ran_natan.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ran_natan.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' רן נתן
פרופ' מאיר טייכמןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/meir_tychman.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/meir_tychman.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' מאיר טייכמן
פרופ' עמי איילוןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ami_ayalon.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ami_ayalon.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' עמי איילון
פרופ' איתמר גתיhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/itamar_gati.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/itamar_gati.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' איתמר גתי
פרופ' ערן אלינבhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/eran_elinav.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/eran_elinav.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' ערן אלינב
פרופ' אופירה אילוןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ofira_ayalon.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ofira_ayalon.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' אופירה אילון
פרופ' יורם יום טובhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/yoram_yom_tov.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/yoram_yom_tov.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' יורם יום טוב
פרופ' מנחם מאוטנרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/mauntner.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/mauntner.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' מנחם מאוטנר
פרופ' מרטין קופייקhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/martin.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/martin.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' מרטין קופייק

תקציר טקס פרס לנדאו 2018

​   פסל חדש לפרסי מפעל הפיס 
ע"ש לנדאו

 לחצו למידע נוסף >>