פרסי אמנויות ומדעים

פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​מפעל הפיס פועל לקידום התרבות, האמנות והמדע בין היתר באמצעות הענקת פרסים לאמנים ומדענים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל.

פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו עומד על סך 150,000 ₪ לכל אמן ומדען.

הוכרזו הזוכים בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ע"ש לנדאו לשנת 2018. והזוכים הם:

  • בתחום המוזיקה : רמי פורטיס

  • בתחום השירה : אפרת מישורי

  • בתחום האמנות החזותית : גיא בן נר

  • בתחום הקולנוע : אורי ברבש

שמות הזוכים בפרסי מפעל הפיס למדעים יפורסמו במהלך אוקטובר 2018.

 

נימוקי השופטים לזוכים בתחומי האמנויות

f02df3aa-a90d-4a75-b961-89dc796b7910

אודות הקרן

3918f99b-b5a9-4705-b255-0e0d24bed5d1

חברי דירקטוריון

54f92ab6-5f31-4646-becf-3dea26a28868

תקנון הפרס

689404ab-f665-4b51-8fa3-5d75a057f89c

Web part id : f02df3aa-a90d-4a75-b961-89dc796b7910

Web part id : 3918f99b-b5a9-4705-b255-0e0d24bed5d1

Web part id : 54f92ab6-5f31-4646-becf-3dea26a28868

Web part id : 689404ab-f665-4b51-8fa3-5d75a057f89c

הצעת מועמדות תוגש רק לגבי מועמד העומד בכל התנאים הבאים במצטבר:

  1. המועמד הינו אזרח ישראלי, אשר מרכז פעילותו האמנותית או המדעית בישראל.

  2. במקרה שמגיש הבקשה אינו המועמד – ניתנה הסכמת המועמד להגשת הצעת המועמדות בשמו.

  3. במועד ביצוע הליך השיפוט וההחלטה על הזוכה, המועמד הינו בין החיים.

  4. במועד הגשת המועמדות, המועמד לא זכה באף אחד מהפרסים הבאים, בקטגוריה בה הוא מוגש לפרס לנדאו: פרס לנדאו, פרס ישראל, פרס נובל, פרס וולף, פרס א.מ.ת, פרס ע"ש דן דויד, פרס לסקר.

        
התחום​ שם הזוכה​ ועדת השיפוט​ נימוקי השופטים
משפטים​ פרופ' מנחם מאוטנר אוניברסיטת תל אביב פרופ' יובל שני
פרופ' רון שפירא
פרופ' דורון מנשה

מחקריו של מנחם מאוטנר זכו למעמד של קלאסיקה בחקר המשפט הישראלי, ויריעתם הרחבה נפרשת גם בתחומי חקר התרבות, הסוציולוגיה, התיאוריה הפוליטית, ההיסטוריה והספרות. תרומתו להבנת המשפט הישראלי כאתר פיתוח של התרבות הישראלית, ולעתים כזירת התגוששות בין הגורמים המשמשים בה בערבוביה, הייתה בעלת חשיבות אינטלקטואלית ראשונה במעלה.
במיוחד, מוענק הפרס לפרופ׳ מאוטנר על מחקריו פורצי הדרך בשנים האחרונות.
בתחום המטא-תיאורטי המשיג מאוטנר שלוש גישות תיאורטיות מרכזיות באשר למערכת היחסים שבין משפט ותרבות.
בתחומי הממשק שבין משפט ופילוסופיה פוליטית, פרש מאוטנר טיעון סדור, המטעים כי בצד המסורת הליברלית, שלפיה "החיים הטובים" מקנים לפרט אוטונומיה המוגנת באמצעות זכויות שליליות, קיימת במאה וחמישים השנים האחרונות מסורת ליברלית נוספת, שלפיה החיים הטובים מאפשרים להגיע לידי שגשוג אנושי, היינו, לפתח כישורים אנושיים, ובראשם הכישורים האינטלקטואליים והמוסריים של הפרט. על פי מסורת זו, תפקיד המדינה הליברלית הינו גם ליצור את תנאי הרקע המאפשרים שגשוג אנושי, הכוללים שירותי בריאות, חינוך, דיור, הבטחת הכנסה וכד'. לתפיסתו, דרך מובהקת לפיתוח היכולות האינטלקטואליות והמוסריות של בני אדם היא זו של היחשפות לתוצרים של אמנות, ומשום כך צריכה המדינה הליברלית לעסוק במימון אמנות ובהפצתה.

גנטיקה​

פרופ' מרטין קופייק
אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אבי לוי
פרופ' רות שפרלינג
פרופ' שריאל הובנר​

פרופ מרטין קופייק הוא הזוכה השנה בפרס לנדאו בתחום הגנטיקה על מחקריו החדשניים בפיענוח מנגנונים המשמרים את יציבות הגנום.  פרופ קופייק משתמש בשיטות אנאליזה גנטית מתקדמות, אשר אפשרו לו לזהות מאות גנים הנחוצים לשימור תקין של אורך קצוות הכרומוזומים (טלומרים), ולהבנת תהליכים בתיקון ד.נ.א שבור. ראויות במיוחד לציון הן עבודותיו על הקשר בין מבנה הכרומוזום ליכולת של קטע ד.נ.א שבור לאתר אזור הומולוגי בגנום היכול לשמש כתבנית לתיקון השבר, וכן עבודותיו המקשרות בין חלוקת התא לתיקון שבר בד.נ.א, ואפיון הגן Elg1 המייצב מספר תהליכים הכרחיים בתחזוקת הגנום.
עבודתו שסוכמה בפרסומים רבים בעיתונות המדעית המובילה זכתה להכרה בין לאומית רחבה, המתבטאת גם בהרצאות מוזמנות רבות בכנסים המרכזים בתחום הגנטיקה. 
תרומתו של פרופ' קופייק לקידום הגנטיקה בארץ ובעולם, הן כנשיא החברה הישראלית לגנטיקה, הן כעורך במספר כתבי עת מרכזיים בתחום, והן על ידי הכשרה של תלמידים רבים הממלאים תפקידים מרכזיים באקדמיה ובתעשייה, הינה בולטת וראויה.​

בלשנות​פרופ' ונדי סנדלר
אוניברסיטת חיפה
פרופ' אילן אלדר
פרופ' מלכה מוצ'ניק
פרופ' אילנה שוהמי​​

הוועדה לקטגוריית הבלשנות ממליצה להעניק לפרופסור ונדי סנדלר מאוניברסיטת חיפה את פרס לנדאו לשנת 2017. הוועדה מוקירה את המעמד והשם הבינלאומי של פרופסור סנדלר ואת מחקריה פורצי הדרך בתחום הפונולוגיה, המורפולוגיה, התחביר והסמנטיקה של שפות מסומנות. היא עקבה בשיטות מחקר מושכלות אחר התפתחות שפות סימנים חדשות בהופכן לשפות תקשורת פונקציונליות, ובהן שפה המשמשת קהילה בדווית בישראל. מחקריה הובילו לממצאים חדשניים על תכונותיהן של שפות מסומנות, מאפייניהן ודמיונן לשפות מדוברות, והוכיחו שהן אינן אוסף של סימנים אלא הן מעוגנות בתאוריות קוגניטיביות ואוניברסליות. במהלך השנים היא חקרה מספר רב של שפות סימנים בקרב קהילות מאותגרות שמיעה הנחשבות כשוליות בעולם. כמו כן היא בדקה את התהליכים שעוברים עולים חדשים בעת רכישת שפת הסימנים הישראלית. פרופסור סנדלר היא חוקרת פעילה ויצירתית הזוכה למספר רב של קרנות מחקר יוקרתיות בישראל ובעולם, והיא אף פעילה בארגונים ובמוסדות המסייעים לקהילות לקויות שמיעה. אני גאים להמליץ על חוקרת דגולה זו במרחב הבלשני והמדעי, המעניקה כבוד למדע הבלשנות בישראל.​

 ביוכימיה​

פרופ' אירית שגיא
מכון ויצמן             ​

פרופ' אמיר גולדבורט
פרופ' זכריא מדר
פרופ' עמי בן אמוץ         

פרופ' אירית שגיא תרמה תרומות מעמיקות וחלוציות בפיתוח ושימוש בגישות ביוכימיות וביופיסיקליות רב-תחומיות להבנת הקשר בין המבנה והדינמיקה של מטלופרוטאזות ברמה האטומית, לפעילותם האנזימתית. מחקרים פורצי דרך אלו, אשר התפרסמו בכתבי העת המובילים בעולם, איפשרו לפרופ' שגיא להרחיב את היריעה ולהדגים כיצד מידע זה ישים גם ברקמות חיות. אירית וקבוצתה הדגימו את החשיבות של אנזימים אלו בדלקות מעיים, בסרטן, בפיברוזיס, ובמחלות זיהומיות. בהתבסס על מחקריה, ניתן היה ליישם גישה חדשנית לפיתוח נוגדנים המעכבים את הפעילות הקטליטית של אנזימים אלו ושמהווה בסיס רעיוני לפיתוח תרופות באופן כללי. אכן, על בסיס מחקרה המדעי הוקמה חברת הזנק לטיפול במחלות דלקתיות ומחלות סרטן. פרופ' שגיא כחוקרת מהמובילות בעולם בתחום המטלופרוטאזות, הרחיבה את מחקרה לכוונים נוספים ולאחרונה אף הובילה להקמת חברת הזנק נוספת בתחום של פוריות הנשים. ראוי לציין במיוחד כי בנוסף להיותה של פרופ' אירית שגיא חוקרת מעולה, אשר שומרת בעקביות על רמה גבוהה של פרסומים וקבלת מענקי מחקר מן השורה הראשונה, מוצאת אירית זמן לתרום ולהיות מעורבת בחברה לקידום נשים ומדענים צעירים. בכך תרומתה חורגת מעבר לארבע אמות המחקר הספציפי. לדוגמה, בנוסף למיזמים נוספים, אירית הקימה את המרכז החינוכי לגיל הרך במכון ויצמן למדע בשיתוף עם ויצ"ו. המרכז מאפשר לאימהות צעירות להשתלב ולהתקדם במחקר מדעי. מרכז זה משמש כיום כמשאב חשוב לקליטת מדעניות ומדענים צעירים וכמודל חיקוי במקומות תעסוקה שונים בארץ כולל הכנסת.
בהתבסס על המובאות מעלה ועוד ראתה הועדה להמליץ בחום על פרופ' אירית שגיא, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, לקבלת פרס מפעל הפיס, פרס לנדאו לשנת תשע"ז
(2017).

התחום​שם הזוכה​ועדת השיפוט​נימוקי השופטים
מוזיקה​רמי פורטיסישראל ברייט
יוסף ברדנשווילי
רוני ורטהיימר

רמי פורטיס הוא יוצר רוק ישראלי יחיד במינו אשר מירכתי הבמה עשה דרך אמנותית מלאה ביושרה, אומץ וחיפוש אל מרכז הסצנה המוזיקלית בישראל.
אישיותו הבימתית לצד הטקסטים שיצר והשירים שהלחין היו תמיד משב רוח פורץ גבולות ומלא השראה ליוצרים וזמרים צעירים בארץ ולכל חובבי המוזיקה באשר הם. 
פעילותו המוזיקלית משתרעת על פני שנים רבות ומלאה בשיתופי פעולה יצירתיים שהותירו את חותמם.  גם בימים אלה פורטיס יוצר, מקליט ומופיע בקביעות ובאותה עוצמה ואינטנסיביות כמו תמיד .
רמי פורטיס הוא אולי אינו המועמד הקלאסי התפור למידותיהן של וועדות פרס שונות , ובהתחשב בעובדה שעד כה לא זכה בפרס כלשהו ממלכתי או ציבורי, אנו רואים לנו  לזכות מיוחדת להעניק לו את פרס לנדאו לשנת 2018.

שירה​אפרת מישורי

שירה סתיו
יעל שנקר
יעקב ביטון

אפרת מישורי היא היוצרת המובהקת והמשוכללת בספרות העברית מתחילת שנות התשעים.
חלוצת המשחקיות והחדשנות – כל מבנה וצורה מהות וממד נחקרו ונכתבו בשיריה עד תום  בחוכמה וידע נרחבים, בזיקה בלשנית וארוס קדוש וחמור לצד פן ליצני ומתריס.
יצירתה נטועה בחקר הספרות והשפה על כל היבטיה - מן הווקאליות  והממד הפסיכופיזי ועד הפילוסופיה של הלשון בתחומי המשמעות  וההוראה.
ראוי להתעכב על הגיוון והחדשנות ביצירה רבת שנים -  מאמץ החקירה המתמדת  והכוח ליצור ולהתעורר מול הכתוב והנכתב – על כל הנאמר ובחסד כוחות נפש וחדווה השמורים לנעורים אנו שמחים להעניק לאפרת מישורי את פרס לנדאו לשירה עברית.

אמנות חזותית​גיא בן נר

שאול סתר
דלית מתתיהו
אלן גינתון

גיא בן-נר הוא מראשוני אמני הווידיאו המובהקים באמנות הישראלית ומהראשיים שבהם. החל משנות ה-90 ובמשך יותר מעשרים שנה הוא יצר שורה של עבודות וידיאו ששואלות מהי סוג העבודה הנדרשת על מנת להעמיד עבודת וידיאו, מהם האמצעים הדרושים לה, מהו האתר שבו היא יכולה להיערך ומיהן הדמויות שיכולות לאכלס אותה, איזה סוגים של היפעלויות גופניות היא מסוגלת להכיל ומהם התהליכים המחשבתיים שבבסיסה. רבות מעבודותיו של בן-נר מציבות את האמן בתוך משק הבית שלו ובוחנות את חיי המשפחה של האמן ואת חיי האמנות של בעל המשפחה (״קריוקי״, ״ללא כותרת (מערוך)״). אחרות מתייחסות למיתוסים תרבותיים (״האי של ברקלי״, ״מובי דיק״) תוך שהן מותחות את עבודת התרבות עד לקצה של בדידות או פראיות. אלה עבודות חכמות, מבריקות, מצחיקות, פשוטות לכאורה - רובן נשענות על מחווה אחת, מרוכזת ודחוסה, שמבוצעת עד תומה. הן רוויות בהיסטוריה של הקולנוע (למשל ב״ילד פרא״, או בעבודתו האחרונה לפי שעה, ״אמני ההימלטות״), אבל אינן נענות לספקטקולריות הקולנועית. הן מציבות את הווידיאו כמדיום אינטימי והגותי שבמרכזו גוף והמרחב הסובב אותו ותנועתו היא רפלקסיה עצמית, קהילתית ופוליטית.​

קולנוע​אורי ברבשרונית ויס-ברקוביץ
טלי שמש
ניר ברגמן

אורי ברבש הוא מבכירי הקולנוענים שלנו. יוצר פורה של סרטים עלילתיים ודוקומנטריים, דרמות וסדרות טלוויזיה, שסימנו אבני דרך בתרבות הישראלית: מאחורי הסורגים, גבי בן יקר, טירונות, משפט קסטנר, אחד משלנו, ועוד יצירות רבות ומפוארות הנוגעות בליבַּת הישראליות.
בסרטיו הוא משלב יכולת וירטואוזית לספר סיפור מתוך רגישות חברתית עמוקה, עוסק באומץ ב"אחר" ובַנִשכָּח, בעודו ממשיך לרענֵן וּלפַתח בעקביות את סגנונו הקולנועי.
אורי השמיע את קולן של אוכלוסיות מוּדָרות הרבה לפני שהסיפור שלהן הפך לצו האופנה. גיבוריו ניצבים תמיד בפני דילמות מוסריות, אישיות ופוליטיות, בְּתוך מציאות שאינה מובנת מאליה, וממחישים לנו שוב כי הלוקאלי הוא בסופו של דבר אוניברסלי.
דווקא בתקופה זו, כשהקולנוע הפוליטי-החברתי מותקף מכל עבר, אנו רואים לנכון לעודד יוצר מחונן להמשיך ולברוא את סיפוריו המרגשים על פניה המורכבות של החברה הישראלית.
הודות לתרומתו התרבותית, עשייתו הקולנועית העַשירה והישגיו המשמעותיים, אנו שמחים להעניק לבמאי אורי ברבש את פרס לנדאו. ​

השנה, יוענקו 12 פרסים לאמנים ומדענים בתחומים הבאים:

בתחום האמנויות

בתחום המדעים והמחקר

תיאטרון - בימאי ​מדעי המוח
מחול - יוצר​מזון ותזונה
מוסיקה קלאסית - הרכב כלי מבצע קבוע עד 23 נגניםחקר הלאדינו
מוסיקה ישראלית - יוצר​ננו טכנולוגיה יישומית
אמנות חזותית - אמן בתחום הצילום​מדעי הגיל הרך
שירה - משורר​מדעי המחשב

 

רשאי להגיש מועמדות:

    1. רשאי להגיש הצעת מועמדות כל אדם וכל גוף אחר לרבות: מוסדות תרבות, משרדי אמרגנות ומפיקים, הוצאות לאור,  אמנים, מוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר, בתי חולים, גופים ממלכתיים וכיו"ב. מועמד אינו רשאי להגיש הצעת מועמדות שלו עצמו.
    2. הגשת מועמדות תחל אך ורק ע"י מילוי טופס מקוון לרבות הצרופות המפורטות בטופס.

לוחות זמנים:

    1. מועד אחרון להגשת מועמדות: יום שלישי, 26.5.15 בשעה 15:00.

      • לפני הגשת המועמדות, יש לקרוא בעיון את תנאי הסף והתקנון  ולוודא שהמועמד עומד בכל תנאי הסף המפורטים.

 

 

טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=537טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=538טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=539טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=540טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=541טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=542טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=544טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=545טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=543טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=546טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=547טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=548טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=549טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=550טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=551טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=552טקס פרס לנדאו לשנת 2017
טקס פרס לנדאו לשנת 2017https://culture.pais.co.il/Lists/Pais_ImagesGallery/DispForm.aspx?ID=553טקס פרס לנדאו לשנת 2017

            ​             ​
גב' דולין מלניק​מנהלת הקרן​
גב' גבי אלדור מנהלת אמנותית שותפה של התיאטרון הערבי-עברי ביפו
מר יוסי בר מוחא מנכ"ל אגודת העיתונאים
מר אריה זייף יזם, כלכלן
פרופ' מלכה מרגלית ביה"ס לחינוך, אונ' תל אביב
מר גרשון סתיונציג ציבור, יו"ר הועד המנהל של מרכז מורשת רבין
מר גדעון פזעו"ד, מנכ"ל לשעבר קרן התרבות אמריקה ישראל, יועץ אמנותי לגופים שונים
גב' עדנה פיינרו קולנוע, עורכת כתב העת "סינמטק"
גב' נאוה פסטרנק עורכת מוסיקה, רשות השידור – קול ישראל
פרופ' אליאורה רון  הפקולטה למדעי החיים, אונ' תל אביב
פרופ' גיורא שביב הפקולטה לפיזיקה, טכניון
פרופ' אילן שול   האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
ועדת ביקורת
נעמי שחר אשת חינוך ומנהלת בית ספר תיכון בעבר
זלמן סופר מנהל נציג בנק והשקעות

 


קרן מפעל הפיס ע"ש מיכאל לנדאו נוסדה בשנת 1970 והיא פועלת לקידום האמנויות, המדעים והמחקר.

הקרן קרויה על שמו של ד"ר מיכאל לנדאו  שהיה משנה לממונה על הכנסות המדינה ובשנת 1951 מונה מטעם משרד האוצר לעמוד בראש מפעל הפיס, תפקיד בו כיהן במשך עשרים שנה, במהלכן קבע את יעדיו ומגמותיו של מפעל הפיס ועיצב את דרכי פעולתו. 
לנדאו (1976-1895) יליד רומניה , למד משפטים ושימש עורך דין ופעיל ציוני בעיר קישינייב, שם ייסד וערך במשך שנים את "אונזערע צייט "("זמננו") - היומון הציוני היחיד ביידיש שיצא לאור ברומניה. הוא נבחר מטעם המפלגה היהודית מספר פעמים כציר לפרלמנט הרומני בבוקרשט. 

בשנת 1935 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וגם כאן עסק בענייני ציבור: בימי מלחמת העולם השנייה ובשנים האחרונות של המנדט הבריטי ניהל את כופר היישוב ואת מגבית ההתגייסות - הגופים הפיננסיים שפעלו למימון פעילותה של תנועת "ההגנה".

​זוכי פרס לנדאו לאמנויות ולמדעים לאורך השנים

 

 

קבוצת תיאטרון רות קנרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/kaner.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/kaner.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}קבוצת תיאטרון רות קנר
משה זורמןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/moshe_z.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/moshe_z.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}משה זורמן
שלומי אלקבץhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/alkabetz.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/alkabetz.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}שלומי אלקבץ
מאיה ז"קhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/maya_zak.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/maya_zak.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}מאיה ז"ק
יעקב ביטון-פדידהhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/biton-fadida.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/biton-fadida.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}יעקב ביטון-פדידה
דורי פרנסhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/dori_parnas.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/dori_parnas.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}דורי פרנס
אניסה אשקרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/anisa.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/anisa.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}אניסה אשקר
דורי בן זאבhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/dori_ben-zeev.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/dori_ben-zeev.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}דורי בן זאב
אנסמבל סולני תל אביבhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ansambel.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/ansambel.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}אנסמבל סולני תל אביב
גלעד כהנאhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/gilad.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/gilad.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}גלעד כהנא

 

 

פרופ' מנחם מאוטנרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/mauntner.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/mauntner.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' מנחם מאוטנר
פרופ' מרטין קופייקhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/martin.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/martin.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' מרטין קופייק
​ פרופ' ונדי סנדלרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/wendi_sendler.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/wendi_sendler.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}​ פרופ' ונדי סנדלר
פרופ' אירית שגיאhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/irit_sagi.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/irit_sagi.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' אירית שגיא
פרופ' סמדר כהןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/smadar-cohen.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/smadar-cohen.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' סמדר כהן
פרופ' אבי לויhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/avi_levi.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/avi_levi.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' אבי לוי
פרופ' אברהם נוברשטרןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/avraham_novershten.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/avraham_novershten.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' אברהם נוברשטרן
פרופ' אורי בניןhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/banin.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/banin.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' אורי בנין
פרופ' זכריה מדרhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/madar.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/madar.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' זכריה מדר
פרופ' נפתלי תשביhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/tishbi_naftali.aspxhttps://culture.pais.co.il/Landau/Pages/tishbi_naftali.aspx{0a1d48f9-0bda-44b9-bd06-da9d176d0086}פרופ' נפתלי תשבי